ראיון עם אדיב ברוך, מכון היצוא הישראלי, על ידי לשכת המסחר והתעשייה ישראל-אוקראינה

נשמח לקבל מצגת קצרה על מכון היצוא הישראלי, לרבות תחומי הפעילות העיקריים שלו והמטרות שהצבתם לעצמכם, במיוחד בתקופה מאתגרת זו.

מכון היצוא הישראלי נוסד לפני 62 שנה על ידי מדינת ישראל מתוך הכרה שיחסי הכלכלה חזקים יותר, בני קיימא יותר וחשובים הרבה יותר מכל יחסים דיפלומטיים. ישראל, כמדינה, קטנה מדי מכדי לספוג את כל החידושים והטכנולוגיות שברשותה. לכן, ישראל מסתמכת על יצוא. יחסי הכלכלה באמת בנו את ישראל, דרך שנים של סחר עם מדינות שלא היו לה איתן יחסים דיפלומטיים.

מכון היצוא הישראלי הוא גוף מבצע לדיפלומטיה כלכלית, בשיתוף פעולה מלא עם משרד הכלכלה, רשות הסחר החוץ, משרד החוץ, הקונסולים הכלליים ושגרירים ברחבי העולם. משימתו היא גם ליצור פלטפורמה עבור מדינות שישראל עדיין אינה מקיימת עמן יחסים דיפלומטיים.

אחד המאפיינים המרכזיים של המכון הוא שהוא נוצר כארגון ציבורי-פרטי ללא מטרות רווח (שותפות ממשלתית 50% ושותפות תעשייתית וסחר 50%). זה מספק הזדמנות ייחודית להשיג הבנה ברמה המאקרו של ישראל ובמקביל לקבל נתוני מיקרו-מבנה, המספקים מידע על כל חברה וכל פלח שבו ישראל מוכנה לייצא.

COVID-19. כיצד התמודד היצוא הישראלי עם אתגרי המגפה? מה היה המצב במרץ 2020, כאשר החל הסגר, ומה המצב כעת, עם הגל השני והסגרים?

מכון היצוא הישראלי עבד בשיתוף פעולה הדוק עם סין והיה לו חלון זמן של שלושה חודשים להבין את העתיד. מיד לאחר תחילת המגפה בסין, הציג המכון את "אסטרטגיית המשכיות עסקית", אשר תיארה את צרכי הקהילה העסקית בתקופה של כאוס וחוסר ודאות.

ראשית, ניסינו לספק בהירות ומידע מדויק כיצד לתקשר עם לקוחות ומערכות אקולוגיות במהלך צעדי הבידוד והסגרים. שנית, כל התערוכות הושעו, מה שאומר שחברות לא יכלו להיפגש עם לקוחות פוטנציאליים. יזמנו טרנספורמציה דיגיטלית חלוצה במטרה ליצור פלטפורמה משותפת לתערוכות, כנסים ופגישות B2B. תכננו 10 כנסים ותערוכות דיגיטליות גדולות לשנת 2020 כדי למלא את המטרה העיקרית שלנו לשמור על מומנטום עסקי במצב שבו אנשים לא יכולים להיפגש. תוכנית זו עבדה די טוב.

2020 היא שנה מאתגרת. ראשית, הכלכלה העולמית מתכווצת. היא צפויה להתכווץ ב-5.51%, מה שאומר שהסחר העולמי יירד בכ-10.51%, בדומה למשבר הסאבפריים בארה"ב, כאשר הירידה בסחר העולמי השפיעה לרעה על הכלכלה העולמית. קיים מתאם ברור בין צמיחת היצוא הישראלי לצמיחת הסחר העולמי. ומכיוון שהסחר העולמי יתכווץ ב-10.51%, יש להגביר את מאמצי השיווק כדי למצוא כלכלות חדשות, אזורים חדשים, פלטפורמות חדשות, מערכות אקולוגיות חדשות, שירותים ומוצרים חדשים כדי למלא את הפער. אנו מעריכים כי היצוא הישראלי יירד בכמעט 10.1% בשנת 2020 עקב הקורונה.

במקביל, ראינו צמיחה אקספוננציאלית בביקוש לחדשנות ישראלית בכמה מגזרים - תחומים מסוימים של מכשור רפואי, בריאות דיגיטלית וחדשנות ישראלית אחרת חוו צמיחה. ישנה גם עלייה עצומה בביקוש לטכנולוגיה חקלאית, ככל שהביקוש למזון עולה.

אנו עדים לשינוי בכלכלה. עלינו להיות עצמאיים כדי לענות על הצרכים והדרישות של אוכלוסיותינו לנוכח הבידוד הגלובלי. עלינו לפתח את מערכות החקלאות והבריאות שלנו. עלינו להתמקד בדרישות החדשות, בעידן החדש, בזמנים החדשים שנוצרו על ידי נגיף הקורונה, ולהסתגל במהירות רבה.

מהם השינויים והאתגרים הכלכליים הגלובליים העיקריים שאתה צופה?

קוביד לא ייעלם. עלינו ללמוד לחיות לצד וירוסים שונים, בדיוק כפי שלמדנו לחיות לצד שפעת.

בידול גיאוגרפי יתרחש בשנת 2021. עלינו לזכור גם שמלחמת הסחר בין סין לארה"ב משפיעה על הפעילות העולמית.

במקביל, עבור ישראל, הסכמי אברהם הם הזדמנות יוצאת דופן, הפותחת דלתות חדשות, ערוצי תקשורת חדשים ושווקים חדשים. סודן כבר מוכנה. הבה נקווה שגם מצרים וירדן יאמצו את השלום, מתוך הכרה בכך שישראל אינה אויבת. אנו יכולים לבנות כלכלת שלום חדשה לאזור על ידי שיתוף פעולה בתחומי החינוך, הבריאות והחקלאות.

שתפו עם הקהל שלנו סקירה קצרה של יצוא הסייבר של ישראל.

ישראל הפכה לאחד ממרכזי החדשנות המובילים בעולם בתחום אבטחת הסייבר. אנו חיים כיום בעולם שטוח וחסר גבולות, שבו ניתן לתקוף בכל רגע. מלחמה עולמית משתוללת במרחב הקיברנטי. בנקים מותקפים מדי יום, והפשיעה הדיגיטלית בשוק הפיננסי גדלה באופן אקספוננציאלי. הנזק מוערך ב-2 טריליון דולר וצפוי להגיע ל-5 טריליון דולר.

המערכת האקולוגית הישראלית כוללת כ-570 חברות סייבר בוגרות, המכסות בדיקות, גילוי, הגנה, מערכות IT המכונות "חדרי מלחמה" וניהול תגובה למתקפות סייבר.

בימים אלה, אנו חולקים מידע אישי בכל מקום, הכל נמצא "בענן". אם יש לכם גישה אליו, עליכם להבין שגם מישהו אחר יכול. לכן עלינו לנטר ולעקוב אחר כל ההתקפות הפוטנציאליות וליידע את מקבלי ההחלטות שכל חדירה קיברנטית מהווה איום ממשי. אנו חיים במרחב דיגיטלי; זוהי המציאות שלנו, שאנו מחויבים להגן עליה.

מה דעתך על שיתוף פעולה נוסף בין ישראל לאוקראינה?

לשתי המדינות יש הרבה מה להציע זו לזו. יש בינינו יותר קווי דמיון מאשר הבדלים, במיוחד בין הדורות הצעירים. הסחר הדו-צדדי בין ישראל לאוקראינה הוא חשוב ביותר. אנו מוכנים לאחד כוחות עם לשכת המסחר והתעשייה ישראל-אוקראינה כדי לחזק עוד יותר את היחסים היעילים בין מדינותינו.

קוביד-19 לימד אותנו את החשיבות של איחוד כוחות. עלינו לשתף מידע, ידע ורעיונות כדי להאיץ את החיפוש אחר פתרונות.