ראיון עם שגריר אוקראינה במדינת ישראל, גנאדי אולקסיוביץ' נדולנקו, מטעם לשכת המסחר והתעשייה ישראל-אוקראינה

יחסי ישראל-אוקראינה במהלך מגפת הקורונה

—

גנאדי אולקסיוביץ', אנא ספר לנו על עבודתה של שגרירות אוקראינה במדינת ישראל בימים הראשונים של הבידוד בישראל. כמה בקשות קיבלה השגרירות במהלך ימים אלה?

כדי להבטיח סיוע יעיל לאזרחי אוקראינה לנוכח איום הקורונה, משרד החוץ של אוקראינה החליט להעביר את הנציגויות הדיפלומטיות של אוקראינה בחו"ל למשטר מיוחד, הכולל טיפול מרחוק בפניות אזרחיות וטיפול משופר בבקשות. משטר מיוחד זה כולל אמצעי הגנה זמניים לעובדי השירות הדיפלומטי ומעבר לעבודה מקוונת ומרחוק במידת האפשר. לפיכך, שגרירות אוקראינה בישראל, ובפרט המחלקה הקונסולרית של הנציגות הדיפלומטית, המשיכה לפעול בכוח מרבי.
במהלך הימים הראשונים של הבידוד, טיפל המחלקה הקונסולרית של השגרירות בכ-100 שיחות טלפון וכ-50 פניות בדוא"ל מדי יום. כעת, אנו מקבלים כ-40 שיחות טלפון וכ-20 פניות בכתב.

כיצד הצליחה השגרירות להישאר יעילה בנסיבות כה יוצאות דופן?

ראשית כל, זהו כבוד לצוות המחלקה הקונסולרית, לנכונותם להגיב במהירות לאתגרים העומדים בפני אזרחי אוקראינה על רקע המגפה, סגירת הגבולות והפרעות בטיסות. יכולתם להבין, ולטפל כמיטב יכולתם, בכל מצב בו נקלעו בני ארצנו בימים אלה.

לפי הנתונים שלך, כמה אוקראינים עזבו את ישראל מאז שהונהגו צעדי הסגר?

נכון להיום, על פי השגרירות, יותר מ-500 איש עזבו את ישראל בטיסות פינוי לאוקראינה, וכ-100 אזרחים עזבו את ישראל בטיסות של חברת Belavia דרך מינסק.

האם ישנם מקרים של הדבקה בקרב אזרחי אוקראינה הנמצאים בישראל?

לשגרירות אין מידע על אזרחים אוקראינים שנדבקו בנגיף הקורונה, אך איננו שוללים את האפשרות שמקרים כאלה עשויים להתרחש בקרב אזרחים אוקראינים שקיבלו אזרחות ישראלית ונחשבים לאזרחי ישראל על ידי הרשויות הישראליות המוסמכות.

סביר להניח שישנם אזרחים אוקראינים רבים אשר, מסיבה זו או אחרת, נותרו בישראל ללא תכנון מראש. כיצד השגרירות תומכת באנשים אלה?

תחומי הסיוע העיקריים לאזרחי אוקראינה זוהו על ידי שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה במסגרת תוכנית "ההגנה". באופן ספציפי, השגרירות מספקת סיוע בפתרון בעיות הקשורות למסמכים/היתרים/ויזות שפג תוקפם לשהייה במדינה; מודיעה על האפשרות לחזור לאוקראינה, למשל, דרך מדינות שכנות; מבטיחה עיבוד מהיר של מסמכי נסיעה; מספקת מידע בנושאים שונים; וכאשר ניתן, פותרת בעיות יומיומיות; ובמקרים מסוימים, מספקת הסעות לאזרחי אוקראינה לשדה התעופה.

כיצד פועלת השגרירות כיום, ומתי אתם מתכננים לחדש את פעילותכם הרגילה, שלפני הבידוד?

אנו ממשיכים לעבוד כרגע מרחוק. החלטות בנוגע לפעילותנו העתידית יתקבלו, כמובן, ככל שיוקלו מגבלות הבידוד ויתפתח מצב הקורונה.

יחסי ישראל-אוקראינה. כיצד אתה צופה שמצב הקורונה, סגירת הגבולות וצעדי הבידוד ישפיעו על היחסים בין שתי המדינות שלנו? אילו אזורים יסבלו, ואילו, לעומת זאת, ירוויחו?

אוקראינה וישראל מקיימות יחסי ידידות ושותפות מועילה הדדית; מדינותינו נהנות מרמה קיימת של הבנה ואמון הדדיים. שיתוף פעולה מקיף עם ישראל הוא אחד הווקטורים המרכזיים במדיניות החוץ של אוקראינה. ישראל נותרה שותפת הסחר העיקרית שלנו במזרח התיכון. על פי נתונים סטטיסטיים, בשנת 2019, סחר הסחורות והשירותים בין אוקראינה לישראל הסתכם ב-1.116 מיליארד דולר.
אוקראינה מעוניינת מאוד ביחסי סחר וכלכליים יציבים עם מדינת ישראל. לרוע המזל, לנגיף הקורונה תהיה ללא ספק השפעה שלילית מאוד על יחסים אלה, כאשר התיירות והטיסות יהיו הראשונות לסבול מכך.
בהתחשב באופיו הגלובלי של המשבר הכלכלי וההומניטרי שנגרם עקב המגפה, תחום זה של שיתוף הפעולה בינינו חשוב ביותר לתמיכה בחיים בשתי המדינות.
על ידי עבודה משותפת, עלינו לשמר לפחות חלק מהתוצאות שהשגנו לאחרונה ולמזער את ההשפעה השלילית על הכלכלה שלנו.
ברצוני להדגיש כי בנסיבות יוצאות דופן אלה, אוקראינה אינה מתכננת להטיל צעדים מגבילים על הסחר עם ישראל ותשאף להבטיח את זרימת הסחורות והשירותים בין מדינותינו במידה המרבית האפשרית. נעודד בחום את היזמים שלנו להמשיך לשתף פעולה עם שותפיהם הישראלים. אני מצפה לגישה דומה מצד חברינו הישראלים.
בהקשר זה, אני מברך על החלטת משרד החקלאות הישראלי לבטל סוף סוף את האיסור על יבוא ביצי מאכל אוקראיניות.
אני שמח מאוד שאוקראינה הצליחה לעזור לישראל לפתור את המחסור החריף בביצי מאכל לקראת חג הפסחא.
אנו מבינים שהמאבק במגפת הקורונה ייקח זמן רב ותהיה לו השפעה משמעותית על הסחר העולמי. כפי שאני מבין, סוכנויות ממשלתיות ישראליות מחפשות כעת מקורות אספקה חלופיים ליבוא, אשר צומצם עקב המצב האפידמיולוגי, בעיקר מסין ומדרום מזרח אסיה. לכן, אוקראינה מוכנה להפוך לספקית לישראל של סחורות ושירותים שמקורם באופן מסורתי מאזורים אחרים בעולם.

מהן סדרי העדיפויות של השגרירות לפיתוח יחסים דו-צדדיים בשנים 2020-2021, בהתחשב במציאות החדשה שאנו מתמודדים איתה עקב מגפת הקורונה?

המציאות החדשה שהביאה איתה המגפה הכניסה מספר גורמים לא ידועים לתוכניות השגרירות בנוגע למשימות וסדרי עדיפויות עתידיים.
בנסיבות אלה, מטרתנו העיקרית היא כניסתו לתוקף של הסכם הסחר החופשי הדו-צדדי (בסחורות), שנחתם ב-21 בינואר 2019.
כניסתו לתוקף של הסכם זה תסייע לנו להתמודד עם הירידה במחזור הסחר בין מדינותינו, כמו גם לגוון אותו ולהקל על כניסתן של חברות משתי המדינות לשווקים של כל אחת מהמדינות.
אנו מצפים שישראל תשלים את כל ההליכים הפנימיים לכניסת הסכם הסחר החופשי לתוקף. אני מקווה שאשרורו יעלה על סדר היום של ממשלת ישראל, שאנו מצפים למינויה בקרוב.
אנו באוקראינה משוכנעים כי יישום הסכם הסחר החופשי הדו-צדדי יגדיל את ההשקעות הישראליות בכלכלה האוקראינית וירחיב את שיתוף הפעולה שלנו בתחום טכנולוגיית המידע והטכנולוגיות החדשניות.
במציאות הקשה של היום, מקסום פוטנציאל ההשקעה והחדשנות של מדינותינו צריך להפוך לשלב חשוב בשיתוף פעולה כלכלי.
אני מאמין שפיתוח שיתוף פעולה בתחום הטכנולוגיה העילית הוא התחום המבטיח ביותר של שיתוף פעולה כלכלי דו-צדדי, והשגרירות תתמוך בכל היוזמות בכיוון זה.
התמודדות עם האתגרים הנוכחיים דורשת גם מעבר לצורות ושיטות חדשות, ולכן חיוני ליישם בדחיפות את ההסכמות אליהן הגיעו מנהיגינו (במהלך ביקורו של מר נתניהו באוקראינה באוגוסט האחרון) להקמת משרד לחדשנות, פיתוח והשקעות בקייב ובירושלים. לכן, בשגרירות שלנו, אנו רואים גם במטרה זו עדיפות.

האם יש שיתוף פעולה בין שתי המדינות ברמת המדינה מבחינת המאבק במגפה?

המגפה בהחלט השפיעה על כמות ואיכות חילופי הדברים הבינלאומיים. יחסי אוקראינה-ישראל הדו-צדדיים אינם יוצאי דופן. היו לנו אירועים רבים שתכננו ברמות שונות לשנה זו. כתוצאה מהמגפה, הנהגת אוקראינה וישראל נאלצה להתמקד בסדרי יום פנימיים. הן המשאבים והן הרצון הפוליטי כפופים כעת לסוגיה זו.
התקשורת נותרה בעיקר דרך שגרירויות אוקראינה וישראל; היא פשוט שינתה את הפורמט שלה. אנו משתמשים בפלטפורמות המבוססות על טכנולוגיות מודרניות לשם כך.
כדי להילחם במגפת הקורונה, ממשלת אוקראינה הקימה ניטור וניתוח מתמשכים של ההתפתחויות המדעיות האחרונות ושיטות העבודה הגלובליות הטובות ביותר במאבק נגד נגיף הקורונה (אבחון, טיפול, מניעה וכו'). בפרט, אנו עוקבים מקרוב אחר הצעדים שננקטים על ידי ממשלת ישראל כדי להילחם במגפה ומעוניינים בשיתוף פעולה הדוק הן בתחום זה והן במגזר הבריאות בכלל.
פנינו לממשלת ישראל בבקשה לספק כל סיוע הומניטרי שנוכל (בדיקות COVID-19, מכונות הנשמה, ציוד מגן אישי וכו') ואישרנו את נכונות ממשלת אוקראינה להצטרף למאמצים להתגברות על נגיף הקורונה.
לאור הרפורמה המתמשכת במערכת הבריאות באוקראינה, כמו גם הפוטנציאל המקצועי והטכנולוגי המשמעותי של ישראל, אנו מאמינים שפיתוח שיתוף פעולה עם ישראל בתחום זה הוא מבטיח. זהו כיום אחד מתחומי העבודה העדיפים שלנו.

כיצד אתה מעריך את ההשלכות הכלכליות של המגפה על אוקראינה?

קבינט השרים של אוקראינה צופה כי שיא מקרי הקורונה יגיע בתחילת מאי. לאחר שיא זה, ממשלת אוקראינה תחל ליישם צעדים נגד המשבר כדי לתמוך בכלכלה. בנסיבות אלה, התחזיות חסרות משמעות כרגע.
בעבודתנו, אנו מתמקדים בניתוח המצב הכלכלי בישראל ובהשלכות המגפה על הסחר הדו-צדדי.
קרן המטבע הבינלאומית מעריכה כי הפעילות הכלכלית של ישראל תתכווץ ב-6.31% עד סוף השנה. גם לאחר הסרת הסגר וחידוש הפעילות הכלכלית, שיעור האבטלה יגיע ל-121% עד סוף השנה, פי שלושה יותר מאשר לפני המשבר.
התכווצות בפעילות הכלכלית ואבטלה גבוהה יובילו לדפלציה ולהורדת מחירים עד 2%.
גישתן של ישויות כלכליות זרות מקומיות לשוק הישראלי עדיין אינה מוגבלת.

—

אנו מודים לשגריר יוצא הדופן ומיופה הכוח של אוקראינה במדינת ישראל, מר גנאדי אולקסיוביץ' נדולנקו, על ההזדמנות לתקשר ולקבל תשובות לשאלות דחופות בנוגע ליחסים הדו-צדדיים בין אוקראינה לישראל.